"שלושה שמות נקראו לו לאדם- אחד מה שקוראים לו אביו ואמו ואחד מה שקוראין לו בני אדם ואחד מה שהוא קונה לעצמו" (מדרש תנחומא)
אבי ואימי קוראים לי צ'וצ'י
התכונות שקניתי לעצמי הם חכמה, עוזרת לזולת וספורטאית
מעגל ראשון- אני
אבי ואימי קוראים לי צ'וצ'יהתכונות שקניתי לעצמי הם חכמה, עוזרת לזולת וספורטאית
מעגל ראשון- אני
מקור שמי
לאבא שלי יש מגיל צעיר קעקוע על הכתף של שחף
לאבא שלי יש מגיל צעיר קעקוע על הכתף של שחף
כאשר הוא ואמא שלי הכירו בדיסקוטק, אמא שלי התלהבה מהקעקוע וכך התחילו לצאת.
בסופו של דבר, הם הביאו אותי וקראו לי שחף, על שם הקעקוע.
התלבטויות על שמי
רצו לקרוא לי מאי,
רצו לקרוא לי מאי,
מאי פרוש השם הוא שלי, על כך שאני הבת שלהם, של הורי. סיבה נוספת היא שנולדתי בחודש מאי. בופו של דבר וויתרו על השם בכדי שלא כל אחד יקרא לי מאי, שלי כי אני לא של כולם
על הלידה
נולדתי ב-6 למאי בשנת 2003 בבית חולים תל השומר לידה ספונטנית בשבוע ה-38 להיריון. נולדתי במשקל 2.750 ק"ג ו48 ס"מ אמא שהתה במלונית של בית המלון איתי 3 ימים. הלידה של אמא נמשכה 18 שעות ויחד עם אמא היו אבא ובת דודה שהינה רופאה במקצועה. כשלא הצלתי לצאת והדופק התחיל לרדת, המילדת חצה עם שתי ידיה על הבטן של אמא ועזרה לי לצאת. מרוב הלחיצה, נשברה לאמא צלע
שם המשפחה שלי הוא קוצקי ונקבע על ידי סבא שלי, שהיה צאצא של הרב קוצק
שנות חיי הראשונות
השן הראשונה יצאה לי בגיל 8 חודשים. התחלתי לחייך בגיל 3 חודשים וללכת בגיל שנה. בנוסף הייתה לי בובת מעבר שאיתה הייתי הולכת לכל מקום. בקבוק ומוצץ לקחתי עד גיל 5 והסכמתי לאכול רק שאני שוכבת על אמא, לפחות על גיל שנתיים
חוויות
הורי התארגנו ליסוע לטיול באילת, ביניים ישנתי במיטת ההורים. שההורים ניגשו לאסוף אותי מהחדר, כבר לא הייתי במיטה, הייתי מתחת לארון. כנראה שנפלתי מהמיטה אך לא קרה לי כלום. אהבתי לנשוך לאבא את האף, וכך הוא גילה שצמחה לי השן הראשונה.
מכיוון שיום הולדתי היא בחודש מאי, נולדתי בערב יום העצמאות. בעקבות כך, תמיד בערב יום העצמאות אני נורא נרגשת. אני מרגישה כאילו כולם מסביבי שמחים בשבילי. בנוסף, כאשר ישנם זיקוקים, אני הולכת להורי וחברי והם שמחים איתי וגורמים לי להרגיש טוב יותר מהרגשתי הקודמת. אני זוכרת, שבאחד השנים כאשר היו זיקוקים, חברי התחילו לשיר את השיר ״זיקוקים״ של אייל גולן והרימו אותי על הכתפיים
זכרונותי הראשונים
גדלתי ב"גן אחר" ומשם עברתי ל"גן רקפת", שם הכרתי כמה מחבריי שהם איתי עד היום- איילון, יובל, אדיר, שחר, שי, ליאן ליאור ועוד...
הייתי מאוד שובבה, ואהבתי לצעוק ולעשות שטויות. הייתי מציירת על הקירות, על הרצפה ועל השולחנות. אהבתי לאסוף בובות שאותן יש לי היום.
ואי אפשר שלא להזכיר את אחותי רותם בת התשע שכשהיינו קטנות היינו מתקלחות ביחד בזמן שאמא עשתה כביסה.
על משפחתי וחברי
זכרונותיי הראשונים הם מאבא, היינו חברים כל כך טובים. לפעמים, הרגשנו שזה רק אני והוא, בעולם אחר, הוא שלי ואני שלו. ואיך אפשר לשכוח את אמא, שאתה אני זוכרת את הקניות, היינו כמו שתי דיוות ועד היום היא דוחפת אותי להצלחה.
התחביב העיקרי על משפחתי, הוא לצאת לחופשות ומלא טיולים. משפחה לחוד וגם עם חברים, עד היום.
ארועים רבים היו במשפחתי. הבריתה של אחותי רותם שאותה אני לא ממש זוכרת, אך נזכרת מקלטות. בנוסף, הברית של אחי יואב שבה גרמתי לכולם אושר. כאשר הייתי גדולה יותר, הייתי בחתונה של דוד שלי, שם הייתי שושבינה ולאחר מכן את החתונה של בת דודה שלי
ארועים נוספים הם החינה של דודי, החתונה של אחי, גיוס בן דודי ועוד...
ועכשיו גדלתי ואני בכיתה ז'. התווצרו לי חברים רבים וגם חבורות, החבורה מהגן- שחר, עמית, ליאן ושי, חבורת הגאונים שאת הישגים קשה להשיג ואת החבורה של כולם, בנים ובנות, חכמים וגם פחות, הכל יחד. בנוסף יש גם הישגים גבוהים שאיתם באים הציפיות.
כמו רוב הילדים , ניסיתי גם את הצופים, לא היה כל כך כיף, התקוטטתי עם מדריך ובסופו של דבר הוא הפיל אותי ונפתחה לי השפה.
סיפור אישי מפי אימי ואבי
בגיל 3, קצת לפני ליל הסדר של פסח, התארחנו בבית של דוד שלי. השתוללתי כהרגלי ונפלתי על השפיץ של הספה. את
ליל הסדר בבית ובגן נאלצתי לעבור עם פנס שטף דם בעין.
סיפור נוסף: במסיבת חנוכה בגן הפרטי אבי התנדב להתחפש לשף ולהכין סופגניות. כל כך נפגעתי, כי ההרגשה הייתה שצוחקים על אבא שלי ובכיתי כל היום.
סיפור אישי מפי סבתי וסבי:
היה לי פחד עצום מרעש. ביום העצמאות אף אחד לא היה יוצא מהבית כי פחדתי מזיקוקים. רק בגיל 6 יצאתי לשמוע את הזיקוקים. הייתי מפחד כשמשאית זבל הייתה עוברת, כגנן היה גוזם את העצים וכשאישה עם עקבים הייתה עולה במדרגות
כיום
היום אני בגובה 1.55. יש לי שיער חום, יחסית מתולתל ועיניים בצבע חום וירוק
תחביבי הם ריקוד, כדוריד וספורט. אני רוקדת מגיל 3 ואף פעם לא הפסקתי לאהוב את הריקוד. כאשר היינו מופיעים, המורה הייתה שמה אותי בשורה הראשונה והייתי נורא נרגשת, השנה, עברתי לסטודיו אחר. כדוריד וספורט התחילו בכיתה א' ומאז אני לא יכולה להפסיק. אני תמיד אוהבת לשמור על כושר ולהוציא אנרגיות
תחביב נוסף שלי הוא לאכול. המאכלים האהובים עלי הם סושי, ומאכלים של בית, כמו פלפל ממולא, אבוקדו וביצה ועוד...
שאיפותי לעתיד הן להיות עורכת דין ובמקביל מורה לריקוד.
הבת מצווה
זהו אירוע בלתי נשכח. הייתי לבושה בשמלה לבנה ארוכה מאוד עד כף הרגל. עשיתי תסרוקת מיוחד במינה בשיער.
אני לא אשכח את האירוע הזה. 10,9,8 אז כבר התחלתי להתרגש, כשספרו את השניות לכניסתי. 3,2,1 ונכנסתי
מחיאות כפיים לא היה חסר. ההתרגשות הייתה חזקה והתחלתי לשיר. כאשר סיימתי, התחילו כולם לרקוד. רקדתי בלי הפסקה וכולם היו סביבי. כמובן שאי אפשר בלי מצגת מהיום שנולדתי עד הלום.
המצגת:
על הלידה
נולדתי ב-6 למאי בשנת 2003 בבית חולים תל השומר לידה ספונטנית בשבוע ה-38 להיריון. נולדתי במשקל 2.750 ק"ג ו48 ס"מ אמא שהתה במלונית של בית המלון איתי 3 ימים. הלידה של אמא נמשכה 18 שעות ויחד עם אמא היו אבא ובת דודה שהינה רופאה במקצועה. כשלא הצלתי לצאת והדופק התחיל לרדת, המילדת חצה עם שתי ידיה על הבטן של אמא ועזרה לי לצאת. מרוב הלחיצה, נשברה לאמא צלע
שם המשפחה שלי הוא קוצקי ונקבע על ידי סבא שלי, שהיה צאצא של הרב קוצק
שנות חיי הראשונות
השן הראשונה יצאה לי בגיל 8 חודשים. התחלתי לחייך בגיל 3 חודשים וללכת בגיל שנה. בנוסף הייתה לי בובת מעבר שאיתה הייתי הולכת לכל מקום. בקבוק ומוצץ לקחתי עד גיל 5 והסכמתי לאכול רק שאני שוכבת על אמא, לפחות על גיל שנתיים
חוויות
הורי התארגנו ליסוע לטיול באילת, ביניים ישנתי במיטת ההורים. שההורים ניגשו לאסוף אותי מהחדר, כבר לא הייתי במיטה, הייתי מתחת לארון. כנראה שנפלתי מהמיטה אך לא קרה לי כלום. אהבתי לנשוך לאבא את האף, וכך הוא גילה שצמחה לי השן הראשונה.
מכיוון שיום הולדתי היא בחודש מאי, נולדתי בערב יום העצמאות. בעקבות כך, תמיד בערב יום העצמאות אני נורא נרגשת. אני מרגישה כאילו כולם מסביבי שמחים בשבילי. בנוסף, כאשר ישנם זיקוקים, אני הולכת להורי וחברי והם שמחים איתי וגורמים לי להרגיש טוב יותר מהרגשתי הקודמת. אני זוכרת, שבאחד השנים כאשר היו זיקוקים, חברי התחילו לשיר את השיר ״זיקוקים״ של אייל גולן והרימו אותי על הכתפיים
זכרונותי הראשונים
גדלתי ב"גן אחר" ומשם עברתי ל"גן רקפת", שם הכרתי כמה מחבריי שהם איתי עד היום- איילון, יובל, אדיר, שחר, שי, ליאן ליאור ועוד...
הייתי מאוד שובבה, ואהבתי לצעוק ולעשות שטויות. הייתי מציירת על הקירות, על הרצפה ועל השולחנות. אהבתי לאסוף בובות שאותן יש לי היום.
ואי אפשר שלא להזכיר את אחותי רותם בת התשע שכשהיינו קטנות היינו מתקלחות ביחד בזמן שאמא עשתה כביסה.
על משפחתי וחברי
זכרונותיי הראשונים הם מאבא, היינו חברים כל כך טובים. לפעמים, הרגשנו שזה רק אני והוא, בעולם אחר, הוא שלי ואני שלו. ואיך אפשר לשכוח את אמא, שאתה אני זוכרת את הקניות, היינו כמו שתי דיוות ועד היום היא דוחפת אותי להצלחה.
התחביב העיקרי על משפחתי, הוא לצאת לחופשות ומלא טיולים. משפחה לחוד וגם עם חברים, עד היום.
ארועים רבים היו במשפחתי. הבריתה של אחותי רותם שאותה אני לא ממש זוכרת, אך נזכרת מקלטות. בנוסף, הברית של אחי יואב שבה גרמתי לכולם אושר. כאשר הייתי גדולה יותר, הייתי בחתונה של דוד שלי, שם הייתי שושבינה ולאחר מכן את החתונה של בת דודה שלי
ארועים נוספים הם החינה של דודי, החתונה של אחי, גיוס בן דודי ועוד...
ועכשיו גדלתי ואני בכיתה ז'. התווצרו לי חברים רבים וגם חבורות, החבורה מהגן- שחר, עמית, ליאן ושי, חבורת הגאונים שאת הישגים קשה להשיג ואת החבורה של כולם, בנים ובנות, חכמים וגם פחות, הכל יחד. בנוסף יש גם הישגים גבוהים שאיתם באים הציפיות.
כמו רוב הילדים , ניסיתי גם את הצופים, לא היה כל כך כיף, התקוטטתי עם מדריך ובסופו של דבר הוא הפיל אותי ונפתחה לי השפה.
סיפור אישי מפי אימי ואבי
בגיל 3, קצת לפני ליל הסדר של פסח, התארחנו בבית של דוד שלי. השתוללתי כהרגלי ונפלתי על השפיץ של הספה. את
ליל הסדר בבית ובגן נאלצתי לעבור עם פנס שטף דם בעין.
סיפור נוסף: במסיבת חנוכה בגן הפרטי אבי התנדב להתחפש לשף ולהכין סופגניות. כל כך נפגעתי, כי ההרגשה הייתה שצוחקים על אבא שלי ובכיתי כל היום.
סיפור אישי מפי סבתי וסבי:
היה לי פחד עצום מרעש. ביום העצמאות אף אחד לא היה יוצא מהבית כי פחדתי מזיקוקים. רק בגיל 6 יצאתי לשמוע את הזיקוקים. הייתי מפחד כשמשאית זבל הייתה עוברת, כגנן היה גוזם את העצים וכשאישה עם עקבים הייתה עולה במדרגות
כיום
היום אני בגובה 1.55. יש לי שיער חום, יחסית מתולתל ועיניים בצבע חום וירוק
תחביבי הם ריקוד, כדוריד וספורט. אני רוקדת מגיל 3 ואף פעם לא הפסקתי לאהוב את הריקוד. כאשר היינו מופיעים, המורה הייתה שמה אותי בשורה הראשונה והייתי נורא נרגשת, השנה, עברתי לסטודיו אחר. כדוריד וספורט התחילו בכיתה א' ומאז אני לא יכולה להפסיק. אני תמיד אוהבת לשמור על כושר ולהוציא אנרגיות
תחביב נוסף שלי הוא לאכול. המאכלים האהובים עלי הם סושי, ומאכלים של בית, כמו פלפל ממולא, אבוקדו וביצה ועוד...
שאיפותי לעתיד הן להיות עורכת דין ובמקביל מורה לריקוד.
הבת מצווה
זהו אירוע בלתי נשכח. הייתי לבושה בשמלה לבנה ארוכה מאוד עד כף הרגל. עשיתי תסרוקת מיוחד במינה בשיער.
אני לא אשכח את האירוע הזה. 10,9,8 אז כבר התחלתי להתרגש, כשספרו את השניות לכניסתי. 3,2,1 ונכנסתי
מחיאות כפיים לא היה חסר. ההתרגשות הייתה חזקה והתחלתי לשיר. כאשר סיימתי, התחילו כולם לרקוד. רקדתי בלי הפסקה וכולם היו סביבי. כמובן שאי אפשר בלי מצגת מהיום שנולדתי עד הלום.
המצגת:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה